פסק-דין בתיק תא"מ 9423-05-11

2.         התובעת הינה חברה פרטית בע"מ העוסקת במכירה ושיווק אלומיניום ופרזול.

3.         הנתבעת 1 הינה חברה בע"מ העוסקת בתחום הבניה (להלן: "הנתבעת").

4.         הנתבע 2 (להלן: "הנתבע"), עפ"י הנטען, חתם כערב לשני שיקים שמסרה הנתבעת לתובעת בנסיבות שיפורטו להלן, וכן לפרעון חשבונית מס 91619 נושאת תאריך 31.1.11 (להלן: "החשבונית").

טענות התובעת

5.         בתאריך 12.1.11 הזמין הנתבע סחורת אלומיניום בעבור הנתבעת, בסכום של 52,293 ש"ח (להלן: "ההזמנה").

            הצעת מחיר אודות ההזמנה צורפה כנספח ב' לת/1.

6.         בתאריך 18.1.11 מסר הנתבע שיק לתובעת על חשבון ההזמנה האמורה, בסכום של 5,800 ש"ח לפרעון ביום 31.1.11. קבלה נמסרה לנתבע (נספח ד' לת/1), והשיק האמור נפרע.

7.         בתאריך 9.2.11 הגיע הנתבע עם הגב' יאסין ניבין (להלן: "ניבין"), עובדת של הנתבעת, למחסן התובעת, על מנת לאסוף את הסחורה נשוא ההזמנה ולשלם את יתרת סכומה.

8.         ניבין ניגשה למנהלת התובעת הגב' טובית דדוש (תצהירה הוגש וסומן ת/1), ומסרה לה שיק עליו כתוב "לבטחון בלבד". משסירבה הגב' דדוש לקבל שיק זה, נסעה ניבין למשרדי התובעת על מנת להביא שיקים אחרים.

9.         בזמן שניבין נסעה להביא שיקים אחרים, נשאר הנתבע במחסן התובעת ובדק את הסחורה עפ"י ההזמנה.

10.        כשניבין חזרה עם שיקים אחרים היא חיכתה לנתבע ברכב. הנתבע ניגש לרכב, נטל מניבין שני שיקים מודפסים דחויים על סך של 16,824 ש"ח כל שיק, לפי פרטים כדלקמן:

            שיק א' - משוך על בנק הפועלים (חשבון 425531), שמספרו 1176 לתאריך פרעון 15.2.11. עליו מופיעה חתימה וחותמת הנתבעת (להלן: "שיק א '").

            שיק ב' - משוך על בנק הפועלים (אותו חשבון כמו השיק הראשון), שמספרו 1175 לתאריך פרעון 28.2.11. עליו מופיעה חתימה וחותמת הנתבעת (להלן: "שיק ב '").

11.        הנתבע מסר את שני השיקים לגב' טובית דדוש, בנוכחותה של עובדת נוספת של התובעת, הגב' עדנה פרת (הגישה תצהיר עדות ראשית שסומן ת/2), על חשבון ההזמנה הגדולה.

12.        הגב' טובית דדוש ביקשה מהנתבע לחתום כערב אישית על גב השיקים האמורים בהתאם לחותמת שהעובדת עדנה הטביעה על גבי השיקים ושאת פרטיו הוא צריך למלא.

13.        הנתבע מילא את הפרטים וחתם בגב השיקים על ערבות אישית בלתי חוזרת לפרעון שני השיקים האמורים. לאחר מכן החזיר הנתבע את השיקים לעדנה.

14.        במשך כל הזמן הזה ניבין ישבה ברכב וחיכתה לנתבע.